מלכות בירושלים

מלכות בעיר ירושלים"

מי היו השבע הנשים שהתהדרו בתואר זה?

בהרצאה נשוב אחורנית על כנפי הזמן וננסה, ככל שניתן, לשחזר את  דיוקנה ואופייה של אישה נולדה כשליטה או לחלופין מתוך נישואין למך העיר זכתה בתואר "מלכת ירושלים".

המעקב בעקבות הדמויות הנשיות פורש בפנינו את תולדות העיר הקסומה והמסתורית, ירושלים, בה נטייל באופן מדומיין.  

הראשונה מבין מלכות ירושלים היא שלומציון אלכסנדרה        (140-67 לפנה"ס) .

שלומציון אלכסנדרה הייתה רעייתו של המלך אלכסנדר ינאי, שהיה מלך נצר לבית חשמונאי. בעקבות התאלמנותה, הפכה שלומציון למלכת העיר ירושלים. היא הנהיגה את המרקם הפוליטי-דתי של העיר בחוכמה. מותה (ב- 67 לספירה) הביא את הקץ על שנות השקט, כששני בניה התאבים לכוח הביאו לכיליון על שושלת בית חשמונאי ועימם החל עידן השלטון הרומי על א"י.

המלכה השנייה שנכיר, המוזכרת בכתובים היא: הלני המלכה (נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה). במקור הייתה מלכת חֲדָיֵבּ שבאשור, במאה הראשונה לספירה.

היא ובנה המלך מונבז השני, התגיירו בשנת 30 לספירה לערך. במקורות היהודיים היא מוזכרת לשבח, כגיורת צדק אשר סייעה לעניי העם ולאחר גיורה תרמה תרומות לבית המקדש השני. הלני בנתה ארמונות מפוארים בירושלים, באזור העופל. אחוזת קבר מפוארת לה ולמשפחתה נמצאה כחלק ממתחם עיר המתים הירושלמית הקדומה.

המקום זכה לכינוי של "עמק המלכים". שם נמצא סקופג (ארון קבורה עשוי אבן), ועליו חרוט השם "צדן מלכתא".

הארון מוצג באוסף מוזיאון ישראל בירושלים.

המלכה השלישית משויכת לתקופה הביזנטית ושמה הקיסרית הלנה, אם קונסטנטינוס הראשון.

פלוויה יוליה הלנה, ידועה גם כהלנה הקדושה.

בעת ביקור ממלכתי-פוליטי-דתי  בעיר בשנת 325 לספירה, מצאה את מקום צליבתו וקבורתו של ישו ואף, לדידה מצאה גם את שרידי הצלב הממשי עליו קיפח את נשמתו.

בהשפעת הקיסרית הלנה ובנה, הנצרות החליפה את הדת הפגנית ברחבי האימפריה הרומית.  כחלק ממהלך פוליטי זה נבנו בארץ כנסיות רבות.

המלכה הרביעית היא אודוקיה אוגוסטה.

בשנת 421 לספירה תואדוסיוס השני, מלך האימפריה הביזנטית היה בן זוגה.  הוא חשד שבגדה בו והענישה בהגלייתה.  אודוקיה אוגוסטה בחרה בירושלים. היא הקימה כנסיות וביצרה בפעם הראשונה את החלק הדרומי של ירושלים בחומה – שהשתמרה עד המאה ה-11. אודוקיה מתה בירושלים ונקברה ככל הנראה בכנסייה שבנתה. כיום עומדת במקום הכנסייה סנט אטיין.

המלכה חמישית  משויכת לתקופה הצלבנית, בשם מליסנדה (1105 - 11 בספטמבר 1161)

היא הייתה בתו של בלדאווין השני ואשתו של פולק מאנז'ו, מלך ירושלים. הארכיבישוף ויליאם מצור הספיגד אותה: "היא הייתה אשה נבונה ביותר, מלאת נסיון כמעט בכל ענייני המדינה, אשר התגברה לחלוטין על הנכות של היותה אישה ויכלה לקחת אחריות על עניינים חשובים ביותר". "בנסותה לחקות את תהילתם של מיטב הנסיכים, [מליסנדה] שלטה בממלכה ביד רמה, כך שאף ניתן להשוות לקודמיה בתפקיד". מקום מנוחתה האחרון של מליסנדה נמצא בשיפולי הר הזיתים במערת הקבר המזוהה עם קברה של מרים, אמו של ישו.

המלכה השישית משויכת לעידן העות'מני: רוקסלנה (חוראם)

סיפור אהבתם מזכיר פרק מסדרת טלנובלה...

רוקסלנה, עד לנישואיה, הייתה הפילגש של סולימאן.

על מנת לממש את אהבתם, היה עליהם להמתין עד למות אימו בכדי שיוכל להתגרש מאשתו החוקית ולהינשא לה בשנת 1534! היא כונתה "מכשפה" כיוון ביטוי אהבתו אליה והאמון שנתן בחוכמתה יצר רכילות  רבה בחצר המלך!

המלכה השביעית הובאה לקבורה בירושלים.

מקום הקבורה היה ידוע לה כיוון שבחרה באתר בעת ביקור בעיר!

כשהזוג המלכותי הנסיך סרגיי ורעייתו אליזבטה פידרובנה (נינתה של המלכה הבריטית ויקטוריה) באו ארצה במסגרת ביקור דיפלומטי.  הם נכחו בטקס חנוכתה של כנסיית מריה מגדלנה הרוסית על הר הזיתים (1888) המלכה אליזבטה הביעה את רצונה להיקבר במקום.