Portrait of Britain
רגע של רקע:
הממלכה המאוחדת מהווה את הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי,
שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה .
Portrait of Britain היא היוזמה הושקה בשנת 2016 כדי להציג את הגיוון של בריטניה המודרנית:
העשייה הזו מייצגת מיזם חינוכי\תרבותי\סוציולוגי לקידום הכלה, שקט, שלום, שותפות ודו קיום במרחב הציבורי.
המיזם עונה על צורך ממשי כיוון שהמציאות איננה כך ורק חינוך לאורך זמן ישנה את המציאות.
בכל חודש ינואר מידי שנה, הרחובות הראשיים, תחנות הרכבת ומרכזי הקניות של בריטניה הופכים לגלריה לאמנות ציבורית וחינמית תודות לתרומת מסכי הפרסומת של חברת JCDecaux בשיתוף British Journal of Photography. זו חשיבה שנובעת מהחלטה ערכית וכלכלית להנגיש את אוספי המוזיאונים לעם כחוויה חינמית, לכל.
הצילומים שהוגשו לתחרות נשפטו על ידי בעלי מקצוע מארגונים מובילים כמו BAFTA , London Photo ואמנים ידועים ביניהם דניס מוריס ורנה מאטיק.
פגשנו עשרה מתוך 100 הצלמים הזוכים, ואנחנו מזמינים אתכם לשמוע מה היה להם להגיד לנו על הזכייה:
קירטנה רג'יב (משמאל) | "כאשר קייט פנתה לראשונה לשיתוף פעולה, דנו כיצד נוכל למזג אופנה ותרבות בצורה שתרגיש כנה ואישית מאוד. קייט [דיברה] על המורשת הגיאנית-קריבית שלה ומה המשמעות שלה לגדול בריטית תוך נשיאת האמת והיופי של שורשיה."
ג'ק לוסון (מימין) | "אלווירה הייתה בעלת חנות עצמאית ברחוב קלאפהאם היי. כל מי שהלך ברחוב הזה יזהה את חוש הלבוש המושלם שלה ואת חיוכה המדבק. לרוע המזל, כמו חנויות עצמאיות רבות, היא נסגרה כעת והיא עוד חנות ריקה ברחוב ראשי."
קימארה אקינפלומי (משמאל) | כאשר אקינפלומי אובחנה כחולת סרטן בשנת 2019, חייה כספורטאית צעירה השתנו. במהלך תקופה זו, אחותה, קייטלין, דחפה את גופה לקצה גבול היכולת באמצעות ריצה תחרותית. לאחרונה היא העצימה את קימארה להשתמש גם בריצה כמקור לריפוי. "לראות את אחותי מסוגלת לדחוף את גופה מזכיר לי את הדם והדנ"א שלי, ולמה אני מסוגלת. בגלל קייטלין, אני רוצה לתבוע את גופי, לתת לו את האהבה והכוח שמגיעים לו. היא מודל לחיקוי שלי."
וונדי קאריג (מימין) | "נגנית כלי ההקשה והמלחינה בייביי וואנג שימשה מחדש יריעת מתכת שהושלכה ביצירה מוזיקלית חדשה שחוגגת את רומני מארש. המתכת נמצאה על רעפי הגג ליד דנג'נס."
ריצ'י אלדר (משמאל) | "דיוקן של אלאא, חברה באגודת הנשים המוסלמיות של אדינבורו. תמונה זו לקוחה מהפרויקט התיעודי שלי "אמונה", הבוחן את מגוון החוויה והזהות הדתית באדינבורו. עבודה זו מבקשת לטפח הבנה עמוקה יותר של האופן שבו רוחניות מעצבת את חיי היומיום, התרבות והקהילה. היא מדגישה את הביטויים הייחודיים של הדת בקהילות שונות, וחוקרת את הצומת שבין אמונה לזהות אישית."
לוצ'ו דאווילה (מימין) | "פאנסקה – פרק 4: הטרגדיה לה סנטיסימה שואבת את "לה מאמא נגרה", חגיגה סינקרטית המשלבת מסורות ילידיות, ספרדיות ואפריקאיות בלטקונגה, אקוודור. היא מושרשת בטראומה קולוניאלית ובמסירות געשית, ומכבדת את "לה בתולה דה לה מרסד" – לה זוכה נזק עצירת ההתפרצות של קוטופקסי בשנת 1742 – באמצעות טקס של התנגדות, אמונה וטרנספורמציה פרפורמטיבית."
נטשה שוקרי (משמאל) | "קסטורי נולדה להורים הודים. למרות שחיה את חייה בבריטניה, התרבות ההודית הייתה מושרשת עמוק בחינוכה והיא חלק חשוב ביותר מזהותה."
סטפני סיאן סמית' (מימין) | דיוקנה של קריסטל מרשל של סמית' הוא חלק מקמפיין "משנים פנים", אשר "מבקש לשנות תפיסות בתקשורת ובחברה, תוך קידום נראות וייצוג גדולים יותר של אנשים המזדהים עם הבדל גלוי."
קאפרי מקפרסון-נואל (משמאל) | "סבוכים יחד על ידי כיפוף, סלילים ודאגה. חשיבות האחווה השחורה והשיער השחור היא נושא עשיר ורב-שכבתי ששוזר יפה זהות, מורשת וחיבור.
אנחנו המגנים של עצמנו ושל התרבות שלנו. עלינו לעמוד מאוחדים. היו גאים."
סטיבן איליף (מימין) | "הצילום הומצא בשנות ה-30 של המאה ה-19, בדיוק כשהקהילה החירשת החלה לצוץ. ובכל זאת, מאתיים שנה מאוחר יותר, חירשים עדיין כמעט בלתי נראים בקאנון הצילום האמנותי. הפרויקט שלי "פסיפס חירשים" עוסק כולו בשינוי זה… אני מעריצה גדולה של אמנית המיצגים בשפת הסימנים שרה אדדג'י על האופן שבו היא הופכת את חירשות להצהרה אופנתית מגניבה
https://aestheticamagazine.com/portrait-of-britainwinners-announced/
אני תוהה, האם אצלינו יהיה גוף שיווקי ואומנותי, אמיץ, שיקדם עשייה מסוג זו לטובת שיקוף תמונת מראה של הפסיפס שמהווה את החברה הישראלית ?