אדולף וולפי (Adolf Wölfli) ) האמן השווייצרי (1864–1930) שהיה מאושפז 35 שנים במוסד לחולי נפש הפך לצייר מוכר בעולם תודות לפסיכיאטר שלו!
במוסד צייר למעלה מ 25 אלף יצירות. אדולף וולפי נולד ב־1864 בברן, שווייץ, למשפחה ענייה מאוד. ילדותו הייתה קשה — אביו נטש את המשפחה ואמו מתה כשהיה בן צעיר. הוא נדד בין עבודות מזדמנות וחווה עוני קיצוני, אלימות ובדידות.
בתמונת הנושא: דיוקן עצמי של הקדוש אלדוף
ב־1895 נאסר על תקיפות מיניות ונשלח לבית המשוגעים וולדאו (Waldau Asylum) ליד ברן, שם בילה את שארית חייו עד מותו ב־1930. במהלך שהותו במוסד הפסיכיאטרי, החל וולפי ליצור עולם שלם ומורכב על נייר:
- הוא צייר, כתב והלחין, ויצר יקום פנטסטי פרטי שבו הוא הגיבור — “Saint Adolf II”.
- יצירתו המרכזית נקראת “From the Cradle to the Grave” (מ־1908 ואילך) — אפוס עצום בהיקפו, בן כ־25,000 עמודים (!) של טקסטים, ציורים, מפות ומוזיקה.
- סגנונו מאופיין בקומפוזיציות צפופות מאוד, סימטריות, עם דימויים גאומטריים, דמויות, סמלים ומילים משולבות זו בזו.
- וולפי נחשב אחד האבות של זרם ה–Art Brut (אמנות גולמית כפי שהגדירו ז'אן דובופה ואחרים — אמנות של אנשים מחוץ לממסד התרבותי, במיוחד חולי נפש.
- עבודותיו נשמרות כיום ב־מוזיאון האמנות של ברן (Kunstmuseum Bern) באוסף מיוחד בשם Adolf Wölfli Foundation.
- אמנים מודרניים רבים — כולל סוריאליסטים ואמנים עכשוויים — רואים בו השראה לאמנות אינטואיטיבית, טוטאלית ומנותקת מהשכלה אמנותית פורמלית.
אצל אדולף וולפי כמעט כל סמל ודימוי הוא חלק ממערכת פנימית מורכבת, כמעט דתית או מיתולוגית פרטית. הוא יצר יקום שלם על הנייר, עם חוקים, גיבורים, ערים, מטבעות, מוסיקה וכתבים — הכול בהקבלה לעולם “האמיתי”, אך במבנה סימבולי אישי לחלוטין. בעולם שיצר הוא המרכז, הריבון והשליט. להלן פירוט של הסמלים והדימויים החוזרים המרכזיים ביצירתו:
1 . הדמות של "Saint Adolf II"- הקדוש אלדולף. הדמות שבדה היא של גיבור, מושיע, קדוש, לעיתים גם שליט או אל. באמצעות הדמות הזו וולפי יוצר לעצמו תיקון ביוגרפי — במקום אדם דחוי ומאושפז, הוא בורא את עצמו מחדש כגיבור עליון שמציל את היקום. הוא העניק לדמות הגיבור ביטוי חזותי: כצלב, פרצוף סימטרי, או סמל קונצנטרי באמצע הקומפוזיציה.
כדי לפרוץ את קירות תאוי בנה קוסמולוגיה שלמה, מעין יקום דמיוני שבו הוא מטייל בין עולמות, מדינות ויבשות מומצאות (למשלThe Holy Saint Adolf Giant Kingdom). ):
מפותיו נראות כמו קלידוסקופ צפוף: צורות גאומטריות, שמות, חצים, מבנים ספירליים. ליצירה הזו המשמעות שמייצגת צורך בסדר ובשליטה בעולם פנימי כאוטי. המפה היא גם ביטוי לאובססיה לקצב ולמבנה — ניסיון להכניס את הטירוף למסגרת.
כששילב ביציתו תווים, מנגינות ומספרים הוא יצר ותרגם את העולם לסימפוניה — לשלב בין ציור, שפה ומוזיקה לתוך יצירה אחת טוטאלית (Gesamtkunstwerk).
מבנה היצירה: כמעט כל קומפוזיציה שלו נבנית סביב ציר מרכזי, עם חזרתיות אינטנסיבית של אלמנטים. המשמעות: שליטה וכישוף — הסימטריה היא דרך ליצור סדר פנימי מול כאוס נפשי.
הצורות המזכירות מנדלות מעידות גם על שאיפה לגאולה רוחנית או טרנספורמציה. הוא יצר עולם כלכלי שמתבסס על הדיוקן שלו. האופן זה העניק ערך לעצמו .“כלכלה חלופית” שבה הדמיון הוא המטבע.
"הדימון יוצר גן עדן מגיהינום וגהhנים ומגן עדן" “The mind is its own place, and in itself can
make a heaven of hell, a hell of heaven.”
― John Milton, Paradise Lost