וינסנט ואן גוך בדיוקנאות של עמיתיו הציירים
וינסנט ואן גוך יצר כ־35 דיוקנאות עצמיים (ההערכה המקובלת היא בין 30 ל־35),
בעיקר בשנים 1886–1889.
זו כמות חריגה מאוד בפרק זמן קצר שמדגיש עד כמה הדיוקן העצמי היה עבורו
כלי עבודה מרכזי ולא רק תיעוד.
עמיתיו ציירו אותו, פול גוגן,אנרי דה טולוז-לוטרק, אמיל ברנאר וג'ון פיטר ראסל.
בהרצאה נשווה בין האופן בו תיעד את עצמו לבין האופן בו חוו אותו עמיתיו.
"צהוב" -תערוכה עכשווית במוזיאון וינסנט ואן גוך בהולנד עד ה 17 במאי 2026
ביקור מודרך\מדומיין בתערוכה העכשווית במוזיאון וינסנט ואן גוך בהולנד.
נקודת המוצא לבניית התערוכה "צהוב", היא יצירת ה"חמניות" משנת 1889.
במכתב אל אחיו, תיאו, כתב: "אור השמש, אור שבהיעדר מילה טובה יותר,
אוכל לכנותה רק צהוב: צהוב גופרית חיוור, לימון חיוור, זהב – כמה יפה (הוא) הצהוב".
התערוכה מדגישה את ההשפעה האמנותית והתרבותית של הצבע הצהוב,
לא רק ביצירותיו של ואן גוך וביצירות בני תקופתו אלא גם באופנה, במוזיקה ובספרות התקופה.
וינסנט ואן גוך
איך מציירים בדידות – אדם רגיש שחיפש משמעות לחיו ומת עם מועקה שהוא כישלון
רמברנדט ואן ריין
גאון שידע שיהיה הצייר הלאומי של הולנד בזמנו – בעל עיני רנטגן ישר לנשמת האדם
יאן ורמייר
כיצד יצר את תמונותיו – עם או בלי מצלמה?!
על תרבות המציצנות והאח הגדול בחברה ההולנדית
